מאמר צילום ציפורים – ציפורים בתעופה

חלק 5 – ציפורים במעוף, Birds in flight – BIF

משחר ימי ההיסטוריה הוקסם האדם ממעופן של הציפורים. החן, האלגנטיות והקלות הבלתי נסבלת שבה הן מערימות על כוח המשיכה היוו מקור השראה לציירים, מדענים ואנשי רוח רבים במהלך הדורות.

אז בואו נלמד איך עושים זאת נכון בין שמיים לארץ.

כפי שניתן להבין, מדובר במשימה צילומית לא פשוטה. האובייקט קטן, נמצא תנועה מתמדת, לעיתים במהירות גבוהה ומסלולו אקראי. צילום ציפורים במעוף איננו דומה כלל לצילום מכונית מרוץ במסלול, למשל. מכונית שנעה במסלול מוגדר מראש, גם אם מהירותה גבוהה ביותר היא אובייקט פשוט הרבה יותר לצילום בשל גודלה הרב והעובדה שלצלם יש את היכולת לחזות את הגעתה לנקודה מסוימת מבעוד מועד.

צפייה בלהקות ציפורים, במקומות הקינון שלהם, כגון הנשרים בגמלא או עופות מים בסמוך לבריכות הדגים הרבות בארץ תיתן לנו מושג לגבי המסלולים המשוערים של המעוף והמרחק לאובייקט. אינפורמציה זו תעזור לשם גיבוש טכניקת הזיהוי והמעקב אחרי המעופפים. כפי שהבהרתי לא פעם במאמרים הקודמים, עדשה ארוכת מוקד – טלה פוטו – היא הכרח בסוג כזה של צילומים. עדשה רחבה אולי תקל עלינו ללכוד את הציפור בפריים, אך גודלה יהיה קטן מאוד עד לא משמעותי בתמונה הכוללת. עדשה ארוכת מוקד היא עדשה בעלת זווית ראיה צרה מאוד. כלומר, נראה רק נתח זעיר מהמציאות שלפנינו. תכונה שעלולה להקשות עוד יותר על ביצוע הצילום. שכן עד שנמצא את הציפור במרחב השמיים דרך העינית, היא כבר תחלוף. ולכן מומלץ לאתר את האובייקט במרחק ניכר, כשהוא קטן יחסית ולעקוב אחריו עם המצלמה עד שהוא גדול דיו לצורך הצילום. עדשות זום טלה פוטו הן עדשות שהופכות את החיים לקלים יותר מבחינת איתור האובייקט. למרות שלעדשות אלו איכות אופטית נחותה, בדרך כלל, מעדשות טלה פוטו קבועות (בעלות אורך מוקד קבוע), הן מאפשרות איתור קל של האובייקט כאשר אנו בוחרים תחילה את אורך המוקד הרחב ואז שינוי מהיר של אורך המוקד (ביצוע זום פנימה) יניב הגדלה מהירה של הנושא בפריים.

מצלמת רפלקס לסוג זה של צילומים היא כמעט חובה. למצלמות הרפלקס תגובה מהירה יותר מאשר למצלמות הקומפקטיות למיניהן. מהירות התגובה מתבטאת ביכולת להשיג מיקוד מהיר וצדוייק וכן צילום מיידי ללא השהיה. המהירות, בסוג זה של צילומים, היא קריטית והיא, פעמים רבות, ההבדל בין כשלון להצלחה.

בחירת מצבי צילום לפני הצילום: כדאי לבחור במצבים של צילום רצף ושל פוקוס עוקב.

הפוקוס העוקב נקרא Continues או Servo. במילים אחרות – מיקוד מתמשך. במצב זה אין נעילת פוקוס ולא מתקבל החיווי של נעילת הפוקוס (צפצוף או הבהוב נקודת הפוקוס). מערכת הפוקוס מנסה להשיג מיקוד רציף על אובייקט שמקומו משתנה כל הזמן כל עוד אנו לוחצים חצי לחיצה על כפתור המחשף. זהו מצב אידיאלי לצילום אובייקטים בתנועה וכדאי להכיר את אופן פעולתו ואת מגבלותיו, שכן אחוזי הדיוק, גם במצלמות העילית, הם לא ב 100%.

כידוע, מערכת המיקוד של רוב מצלמות הרפלקס תתמקד בקלות, רבה יחסית, על אובייקט שנמצא בניגודיות לסביבה שלו. ציפור במעוף על רקע השמים או על רקע מרוחק מאוד תיראה קונטרסטית דיה לשם השגת המיקוד. אולם מכיוון שהיא נמצאת בתנועה מתמדת, לא תמיד נצליח למקד עליה במדויק עם נקודת פוקוס בודדת. בכדי להקל על מלאכת המיקוד כדאי לבחור מצב של ריבוי נקודות פוקוס או אזורי פוקוס במקום בנקודה בודדת. כך נבטיח שגם אם יזוז הנושא ממרכז הפריים, עדיין יהיו נקודות מיקוד פעילות שיצליחו להתמקד עליו.

והגענו לשלב שאלת השאלות: אם הנושא בתנועה והמצלמה גם היא בתנועה, כיצד נבטיח שהנושא יצא חד?

החדות תושג, בראש ובראשונה, בעזרת מהירות תריס גבוהה (בהנחה שהמיקוד מדויק). מהי מהירות תריס גבוהה? תלוי במהירות המעוף של האובייקט ובמרחקו מאיתנו. אך אומר שכלל אצבע מבחינתי בצילום ציפורים במעוף הוא לא לרדת ממהירות תריס של 1/500 שנייה.

אם תנאי התאורה אינם מאפשרים את מהירות התריס המינימאלית הנדרשת, כדאי לפתוח מעט את הצמצם או להעלות את הרגישות (ISO) עד שנשיג את המהירות הדרושה.

מנגנון ייצוב תמונה קיים ברבות מעדשות הטלה פוטו. מנגנון הייצוב (בקאנון IS, בניקון VR, לכל יצרן שם משלו למנגנון זה) פועל כנגד רעידות היד ומאזן באופן חלקי את התנועות האלה לשם השגת חדות טובה יותר. מומלץ מאוד לעשות שימוש במייצב התמונה בצילום מעוף ולהפעיל אותו על מצב של ייצוב אופקי. במצב זה עיקר פעולתו של המנגנון יופעל על הציר האופקי – הציר בו מתרחשת פעולת העקיבה אחרי האובייקט.