מאמר צילום – צילום בחשיפה ארוכה, צילומי שקיעה

צילום בחשיפה ארוכה, צילומי שקיעה

פרט למצלמה, עדשה, כרטיס זיכרון ומעט השראה, נחוץ משאב נוסף וחשוב ביותר לצילום – אור!
ללא אור אין תמונה. אך מה עושים כאשר כמות האור הולכת ופוחתת? למשל בשעות הערב והלילה.

האם אז נשאיר את ציוד הצילום שלנו בבית ונסתפק בטיול קיץ לילי לאורך הטיילת הקרירה?
מסתבר שדווקא במצבים אלו, בהם כמות האור מעטה, ניתן להשיג אפקטים צילומיים מעניינים ומגוונים מאוד, אותם נתקשה להשיג בשעות היום האחרות, בהן האור רב וחזק יותר.  

בחירת פרמטרים

על מנת להשיג חשיפה "טובה" בתנאי אור קשים, או במילים אחרות'  צילום שבו נוכל להבחין בברור בפרטים גם באזורים הכהים וגם באזורים הבהירים, נצטרך לאפשר לכמות אור רבה להגיע לחיישן המצלמה.

אפשר לעשות זאת בשתי דרכים: האחת, לפתוח את הצמצם. השנייה, לחשוף את התמונה למשך זמן ארוך יותר.
כדאי להדגיש שהעלאת הרגישותISO, עשויה גם היא להועיל לצילום בתאורה חלשה, אך העלאת הרגישות איננה חושפת את החיישן ליותר אור, אלא יוצרת הגברה דיגיטאלית של האור הקיים.
אי לכך עלולה התמונה לסבול מרעש דיגיטאלי ולאבד פרטים.

הפעם, נתרכז בטכניקה של חשיפה ארוכה ונלמד כיצד אפשר להשיג תוצאות מעניינות בזכותה.

לא שכחתי שקיימת גם אפשרות של שימוש במבזק (פלאש), אך גם זה לא רלוונטי למאמר הנוכחי.  

מתי נשתמש בחשיפה ארוכה?

חשיפה ארוכה, כשמה כן היא. השארת התריס (הפתח דרכו חודר האור לחיישן), פתוח למשך זמן רב – שניות ארוכות ולעתים אפילו יותר.
מובן שלא נוכל לצלם צילום בחשיפה של שניות אחדות באחיזה ידנית.
לשם כך נצטרך להיעזר בחצובה שתיתן לנו את הייצוב הנדרש.
חשיפות של שניות ארוכות אפשריות אך ורק בתנאי אור מועט.

בשעות האור, חשיפות ארוכות יניבו צילום בחשיפת יתר, החיישן יקבל כמות רבה מידי של אור והתמונה תישרף.
חשיפות ארוכות באור יום ניתן לבצע רק עם פילטרים מכהים מיוחדים מסוג ND שחוסמים חלק גדול מכמות האור.  

מה נקבל בחשיפה ארוכה?

בגלל שהחשיפה נמשכת מספר שניות, לא נוכל "להקפיא" את הסצנה.
דמויות או בעלי חיים לא יכולים "לקפוא" במשך כל זמן החשיפה, לכן הם יתקבלו מרוחים ולא ברורים.

אולם דווקא המריחה הזה, של אובייקטים שנמצאים בתנועה, הוא זה שמעניין אותנו בסוג זה של צילום.

צילום שקיעה על שפת הים בחשיפה ארוכה, כשבפריים רואים גם את הסלעים וגם את גלי הים המתנפצים עליהם, יניב צילום בו הסלעים (הנייחים) יראו ברורים וחדים (המצלמה על חצובה, כמובן), בעוד שהגלים המתנפצים יתקבלו מרוחים ולהם מראה ערפילי מרהיב.  

צילום לילה של עורקי התנועה האורבנים, ייתן אפקט מריחה נפלא של פנסי הרכבים ויצבע את מסלולי הכבישים באורות אדומים ולבנים. המראה שיתקבל יהיה דומה לנהרות של אור השוצפים בנוף עירוני לילי.  

השגת האפקטים של המריחה והערפול, המתאפשרים רק בצילום של שניות ארוכות, כאמור, מעניקים לנו הצלמים, כלי עוצמתי לשדרוג הצילומים שלנו.

צילום חוף בחשיפה מהירה יקפיא את תנועת המים ויראה פשוט וסתמי.
אך אפקט ערפול הגלים ייתן מראה חלומי ורך ויעניק לצילום אופי ויופי נוספים. באופן זה, ניתן לשלב בפריים אחד גם אלמנטים נייחים וגם אלמנטים דינמיים, כיד הדמיון הטובה.

בכך נשיג צילום שבו התנועה באה ליידי ביטוי. נשיג עניין נוסף וברוב המקרים גם אווירה ייחודית.    

תזכיר לי שוב.. טכנית מה אני עושה?

אז בואו ונבהיר את הפן הטכני של ביצוע הצילום. כאמור, נבחר את שעות הערב והלילה בהן האור מועט.
נבחר קומפוזיציה בה משתלבים אובייקטים נייחים ודינמיים זה לצד זה.
נצטייד בחצובה, על מנת לייצב את המצלמה באופן מוחלט לאורך כל זמן החשיפה.

מאחר והמצלמה מיוצבת על חצובה, אין צורך לבחור ערך רגישות ISO –  גבוה.
אני בדרך כלל בוחר ברגישות הנמוכה ביותר האפשרית במצלמה שלי – בכך אני גם משיג חשיפה ארוכה יותר.

חשוב לזכור שחיישני המצלמות נוטים להתחמם ככל שמשך החשיפה ארוך יותר.
התחממות זאת יוצרת רעש דיגיטאלי בצילום (גירעון ואיבוד פרטים), לכן החשיבות של שימוש ברגישות נמוכה גדולה עוד יותר.

בצילומי נוף נרצה להשיג עומק שדה גדול, על מנת להבחין היטב בכל פרטי הנוף.
לשם כך בחירת ערך הצמצם צריכה להיות כזאת שתאפשר עומק שדה גדול.
אם נשתמש בעדשה בעלת אורך מוקד קטן – זווית ראיה רחבה – מן הסתם יתקבל עומק שדה גדול יחסית.

ולכן, מומלץ לבחור ערך צמצם שנמצא בתחום שבו העדשה במיטבה. בדרך בין הערכים 5.6 עד 11 נוכל להבטיח עומק שדה אינסופי ואיכות.

בנוסף, כדאי לעבוד בתוכנית עבודה ידנית – M. בתנאי תאורה חלשים פחות אור מגיע גם למד האור של המצלמה. לכן, מדידת האור עלולה להשתבש.

מומלץ לאזן את החשיפה בין בחירת מהירות תריס ומפתח צמצם באופן ידני ולהסתמך על ההיסטוגרמה של התמונה ועל חיווי HIGHLIGHTS.  

אפשר יותר מ30 שניות?

חשיפה במצב BULB – במצב זה התריס נשאר פתוח כל עוד לוחצים על כפתור המחשף.
מצב זה מאפשר חשיפה ארוכה יותר ממשך החשיפה המקסימאלי במצלמה (בד"כ 30 או 60 שניות) ונוח לעשותו עם כבל.

מכיוון שאחרת נצטרך ללחוץ על כפתור המחשף המובנה במצלמה ופעולה זו תגרום ליד שלנו לרעוד אחרי מספר שניות – התוצאה: תמונה מטושטשת. גם אם לא נעבוד במצב BULB כדאי לעבוד עם כבל מחשף.

לחיצה ידנית על כפתור המחשף (SHUTTER), עלולה גם היא ליצור רעידה שתביא לטשטוש התמונה.
השימוש בכבל מונע רעידה זאת.
אלטרנטיבה טובה לא פחות מכבל המחשף היא צילום בעזרת הטיימר – לאחר הלחיצה יעברו מספר שניות עד שיתבצע הצילום וכך אין סיכוי שימשכו הרעידות מהלחיצה עצמה.  

בהצלחה!
אלון קירה

© כל הזכויות על הטקסט ועל התמונות שמורות לאלון קירה

** מאמר זה הוא חלק מהנושאים הנלמדים בקורס יסודות הצילום/קורס צילום למתחילים באלון קירה בית ספר לצילום.

לפרטים והרשמה:
בטלפונים: 074-7027876, נייד 054-7260062
או בדוא"ל info.allonkira@gmail.com

** קראו עוד בסידרות מאמרים מפורטות:
יסודות הצילום ומושגי יסוד /  קומפוזיציה  / טכניקות צילום /  צילום מאקרו  /  צילום ציפורים  /  צילום אינפרה אדום /  מדריכי עיבודי תמונות  /  ביקורת ציוד