מאמר צילום – צילום Panning

צילום Panning

בטכניקת צילום של חשיפות ארוכות, עשינו שימוש בחצובה לשם השגת הייצוב הנדרש לחשיפות של שניות שלמות ואף יותר.
הפעם נעסוק בטכניקת צילום מהנה לא פחות, אשר בבסיסה חשיפה ארוכה באופן יחסי, אך ניתן לבצעה באחיזה ידנית של המצלמה.

מדובר בצילום תוך כדי מעקב אחרי אובייקט בתנועה – Panning באנגלית.

צילום Panning

צילום Panning הוא צילום בו הצלם עוקב עם המצלמה אחרי נושא שנמצא בתנועה, למשל כלי רכב.
המטרה היא לקבל את הנושא חד וברור, בעוד שהרקע אמור להתקבל מרוח ומטושטש.
לא טשטוש שנובע מעומק שדה רדוד, אלא טשטוש שמקורו בתזוזה.
חדות הנושא מול מריחת הרקע, יוצרים אפקט חזק מאוד של תנועה ומעבירים היטב את הדינמיות של הסצנה אל הצופה.

איך מצלמים?

"הטריק" בטכניקה הזאת הוא לצלם במהירות תריס איטית יחסית, על מנת שלא "נקפיא" את הסיטואציה.
צילום במהירות תריס גבוהה, תקפיא הן את הרקע והן את הנושא.
לא נשיג את אפקט המריחה והתמונה תיראה סטאטית. בכדי להשיג שליטה על המהירות, יש לעבוד במצב עבודה ידני M, או במצב עדיפות למהירות התריס S/TV.

במצב עבודה ידני, על הצלם לקבוע בעצמו גם את מהירות התריס וגם את מפתח הצמצם, תוך התחשבות במד האור שבמצלמתו, על מנת להשיג את החשיפה הרצויה לו.
במצב עדיפות למהירות התריס, קובע הצלם רק את מהירות התריס והמצלמה קובעת את ערך הצמצם בעצמה על מנת שהחשיפה תהיה מאוזנת.
מצב זה נחשב למצב עבודה חצי אוטומטי והוא נוח מאוד לעבודה בצילומי Panning.

מה תיהיה מהירות התריס?

נניח כי החלטנו לעבוד במצב עדיפות למהירות. כעת יש לקבוע את ערך מהירות התריס.
אני בדרך כלל קובע אותו בהתאם למהירותו של הנושא. לדוגמא: המהירות הנדרשת לצילום Panning של מכונית ספורט יכולה להיות קצרה יותר מאשר בצילום של אופניים.
ברוב המקרים, אני מוצא את עצמי בוחר במהירויות של בין 1/5 ש' לבין 1/30 ש', כאמור, תלוי במהירותו של הנושא.

מה לגבי חצובה?

בוודאי שמתם לב שמדובר במהירויות איטיות למדי והרי אמרתי קודם שניתן לצלם Panning באחיזה ידנית, כיצד זה מתיישב?
ובכן, בנוסף למהירות התריס האיטית אותה בוחר הצלם, עליו גם לבצע מיקוד תוך כדי מעקב במצלמתו אחרי הנושא הנע. ממש מעקב צמוד.
כשמושג מיקוד ללחוץ על המחשף ולהמשיך במעקב אחרי הנושא, עד שמסתיימת החשיפה.
תנועת המעקב האופקית, בד"כ, מסייעת לייצוב ועשויה לפצות על הטשטוש שעלול היה להיגרם בזמן חשיפה דומה ללא התנועה.

בכדי להגדיל את הסיכויים להצלחה, אני מכוון את המצלמה גם למצב צילום רצף.
בזמן המעקב אחרי הנושא, מצולמות מספר תמונות בזו אחר זו תוך ניסיון לדייק ככל שניתן במעקב.
סביר להניח שלפחות אחת מהן תהיה מוצלחת. 🙂

מהירות איטית באור יום?

גורם נוסף שיש לקחת בחשבון הוא כמות האור. בימים בהירים או בשעות בהן השמש חזקה, עלול זמן החשיפה האיטי להניב צילום הלוקה בחשיפת יתר.
גם במצב צילום חצי אוטומטי, שבו המצלמה קובעת בעצמה את גודל הצמצם.
מכיוון שאין אפשרות לסגור את הצמצם מעבר למפתח המינימאלי שלו, עלולה כמות גדולה מידי של אור לחדור במשך זמן החשיפה והצילום יראה שרוף.

לכן, כדאי לבחור את השעות של קצות היום, או ימים מעוננים, בהם כמות האור קטנה יותר.
אם נתעקש לצלם בימי שמש, אפשר להרכיב על העדשה מסנן (פילטר) מכהה, אשר מצמצם את כמות האור המגיעה לחיישן.

דרך נוספת להשגת המטרה

דרך אחרת להשיג את אפקט המריחה הרצוי, היא כאשר גם המצלמה וגם הנושא נמצאים בתנועה בו בזמנית ועל אותו מישור.
למשל צילום רכב נוסע מתוך רכב אחר שנע במקביל אליו.
צילומים כאלה אפשר לראות לא פעם במגזיני רכב שונים. הרכב המצולם מתקבל ברור וחד, בעוד שהרקע מרוח לחלוטין.
זמן החשיפה האיטי גם גורם לכך שגלגלי הרכב הנוסע נראים "מסוחררים", דבר המעצים את האפקט הדינאמי של הצילום.
או למשל, צילום ילדים על קרוסלה. אם נשב מול הדוגמן הצעיר בשעה שהקרוסלה מסתובבת, נוכל בעזרת חשיפה איטית כאמור, אך ללא מעקב – כי אין בכך כל צורך, לקבל רקע מרוח מתנועה וחדות טובה על הדוגמן הצעיר.