מאמר צילום – צילום ברקים

טכניקת צילום ברקים

הברק, תופעת טבע מהמרשימות והמרהיבות ביותר – פלאש של הטבע 🙂
הברק נוצר כאשר חשמל סטאטי הנמצא בעננים נפרק. משערים כי חיכוך בין טיפות מים וגבישי קרח המצויים בתוך הענן הם האחרים להיווצרותו של החשמל הסטאטי.

וכשזה נפרק, נוצר הבזק אור רב עוצמה המחמם במהירות את האוויר שסביבו לטמפרטורה גבוהה ביותר.
האוויר החם מתפשט במהירות ומייד מתכווץ עם התקררותו.

פעולות ההתרחבות והכיווץ יוצרות גלי קול חזקים הנשמעים כרעם. הופעתו של הברק בשמיים היא רגעית.
מה שלא מאפשר צילום מיידי של התופעה עם התרחשותה.

עלינו להשתמש בטכניקה של חשיפה ארוכה על מנת ללכוד את הברק בפריים.

מה צריך בשביל לצלם ברקים?

אבל לפני שנתחיל, בואו ונכין את המצרכים הדרושים.
כידוע, מתרחשות סופות ברקים (באזורנו) בחודשי החורף ובדרך כלל הן מלוות בגשם ורוחות, תנאים שמקשים על השהיה בחוץ ועל הצילום.

על כן, מעיל חם, כפפות ומטריה הם אביזרים חיוניים לשמירה על גופו של הצלם כמו גם שקית ניילון שתשמור על גוף המצלמה.
כדאי לעטוף את המצלמה והעדשה בשקית שקופה שתקל על התפעול ותאפשר לראות את הכפתורים והתצוגה.

יחד עם זה, להקפיד שהשקית לא תפריע למהלכם של החלקים הנעים – כגון גלגלות או שינויי זום בעדשה.

מאחר והטכניקה דורשת חשיפות ארוכות, יש להצטייד בחצובה יציבה, כבל מחשף – רצוי, וגם בשניים שלושה אטבי כביסה…
נשתמש באטבי הכביסה להידוק רצועת הצוואר של המצלמה במידה ונושבות רוחות חזקות וכך נמנע את נפנוף הרצועה שעלול לגרום לרעידות וטשטוש התמונה.

מתי לצלם ברקים?

בצילום טבע, כמו בצילום טבע – קצת מזל אף פעם לא מזיק.
סופת ברקים מרשימה היא תופעה די נדירה במחוזותינו, ולכן אני לא מתכוון לתת לה לחמוק במידה ותתרחש.

בחודשי החורף אני עוקב אחר תחזיות מזג האוויר, מנסה לברר מה צפוי מבחינת סוגי העננים וכמות המשקעים באזור מגורי, ובימים בהם צפוי גשם מביט מחלון הבית אל האופק מפעם לפעם כדי לראות אם מתקרב משהו מעניין.

באזורי החוף, סופות הברקים, בדרך כלל, מתחילות להופיע מצד מערב – מכיוון הים.
חלון או מרפסת הפונים לצד מערב יכולים לשמש כעמדות מצוינות.
אם אין בנמצא, חפשו מקום ממנו נשקף נוף פתוח, אך הקפידו, מטעמי בטיחות לא להיות הכי גבוהים בסביבה ולא להימצא ליד עצמים גדולים ממתכת – גדרות או עמודי חשמל, למשל.
אם הגעתם למקום פתוח עם הרכב, הקפידו להימצא כמה עשרות מטרים ממנו.

טכניקת הצילום

ועכשיו לטכניקה עצמה:ייצוב ומיקוד – נמקם את המצלמה על חצובה, נבנה את הקומפוזיציה ונמקד אל עצם שנמצא באינסוף.

לאחר ביצוע המיקוד הראשוני וקבלת חיווי על מיקוד מהמצלמה – צפצוף או הבהוב של נקודת הפוקס – אפשר להעביר את בורר המיקוד למצב ידני MF.
אין צורך למקד שוב ושוב מחדש במידה ולא שינינו את הקומפוזיציה.

ISO – נקבע את ערכי החשיפה תוך התחשבות בסביבת הצילום: רגישות – ISO, כדאי לקבוע על הערך הנמוך ביותר.
מכיוון שאנחנו מעוניינים בחשיפות ארוכות ומאחר והמצלמה מיוצבת על חצובה, קביעת רגישות נמוכה תסיע לנו בכך.

מהירות תריס – את משך החשיפה כדאי לקבוע לפרק הזמן הארוך ביותר האפשרי (אם אין ברשותנו כבל מחשף).
ברוב המצלמות משך החשיפה המקסימאלי הוא 30 או 60 שניות.

אם ברשותנו כבל מחשף, אפשר לעבוד במצב BULB.
במצב זה התריס נשאר פתוח כל עוד לוחצים על כפתור המחשף.
מצב זה מאפשר חשיפות ארוכות יותר ונוח לעשותו עם כבל, מכיוון שאחרת נצטרך ללחוץ על כפתור המחשף המובנה במצלמה ופעולה זו תגרום ליד שלנו לרעוד אחרי מספר שניות – התוצאה תמונה מטושטשת.

ערך הצמצם – אותו נקבע לערכים שיאזנו את החשיפה ויתנו עומק שדה גדול ככל שניתן.
בדרך כלל מעל ערך 5.6. בסביבה אורבאנית שבה ישנה תאורה מלאכותית, חשוב להקפיד לא לחשוף חשיפת יתר שתגרום לאזורים שרופים ממבנים מוארים וממקורות אור אחרים.

WB – עדיף לצלם מראש בפורמט RAW ואז לתקן אחרי הצילום בתוכנת העריכה.
אולם למי שמצלם ב JPEG, בחירת איזון לבן של פלורוסנט תעניק גוונים כחולים עזים לתמונה או מצב פלאש שיגביר את גווני הסגול והמג'נטה – אלו מצבים שכדאי לנסות.

סבלנות

עכשיו מגיע ה money time! אך גם כעת נצטרך עוד מצרך אחד והוא…סבלנות.
נכון, חלק מהפריימים יהיו "ריקים". אף ברק לא ילכד במשך זמן החשיפה הארוך.
אבל ההתמדה תניב בסופו של דבר את הצילום המיוחל ועם קצת מזל נוכל ללכוד אפילו יותר מברק אחד בפריים.

ולסיכום, מי אמר שאין מה לצלם בחורף? קצת מזל, הרבה סבלנות ומידה בריאה של זהירות יחזירו אותנו הביתה עם מטען מחשמל על כרטיס הזיכרון.

בהצלחה!
אלון קירה