מאמר צילום אינפרה אדום IR

חלק 1 – האור הבלתי נראה, טכניקה ופילטרים לאינפרה אדום

אור השמש המגיע אלינו מכיל בתוכו מגוון עצום של גלים אלקטרו מגנטים באורכי גל קצרים וארוכים הנקראים ספקטרום האור. למעשה, העין האנושית מסוגלת להבחין רק בפלח צר מספקטרום זה והוא ספקטרום האור הנראה. כולנו מכירים את גווני הקשת בענן, תחום צבעים שנע מגווני הסגול אל גווני האדום, אך כאמור, אור השמש מכיל הרבה יותר.
גלים בעלי אורך גל קצר כגון אולטרה סגול, קרני רנטגן וקרני גמא נמצאים מצדו האחד של ספקטרום האור הנראה – גם גלים אלה אינם נראים על ידי העין האנושית. ומצדו השני של ספקטרום האור הנראה מצויים הגלים הארוכים יותר כגון גלי אינפרה אדום וגלי רדיו.

תרשים של ספקטרום האור. שימו לב עד כמה צר ספקטרום האור הנראה מטווח הספקטרום כולו

אולם, מסתבר שחיישני רוב המצלמות הדיגיטליות (וגם סרטי פילם מסוימים) דווקא כן מסוגלים להבחין באותו אור בלתי נראה משני צידיו של ספקטרום האור הנראה. מי יותר ומי פחות. דווקא המצלמות הישנות יותר הן הרגישות יותר לקרינת אינפרה אדום. ברוב המצלמות החדשות מותקנת לפני החיישן זכוכית שתפקידה דווקא לחסום את קרינת האינפרה אדום על מנת שלא תחבל בצילום באור יום. ולצערנו, המצלמות החדשות כמעט עיוורות לקרינת אינפרה אדום. מצלמות הרפלקס הרגישות ביותר לאינפרה אדום הן: NIKON D70/ D70S/D50/D100 , מבין המצלמות הקומפקטיות המומלצות הן: CANON G1/G2 וסוני 717, 707.

בכדי לדעת אם המצלמה שלנו רגישה מספיק לקרינת אינפרה אדום כל מה שצריך לעשות הוא לכוון את השלט של הטלוויזיה אל המצלמה. ללחוץ על כפתור בשלט ולצלם. אם קיבלנו כתם אור ברור וחד וזמן החשיפה היה קצר פחות מ 1/10 שנייה – יש סיכוי טוב שהמצלמה תתאים לצילום אינפרה אדום. אם קיבלנו כתם אור עמום ולא חד או שזמן החשיפה היה ארוך יותר – המצלמה לא אידיאלית לצילומי אינפרה אדום.

הפארק הלאומי ברמת-גן

אני מניח שבטח עולות בדמיונכם תמונות הלקוחות מהתחום הצבאי של צילומים בעזרת מכשירי ראיית לילה. אין ספור תמונות וסרטונים כאלה שודרו במהדורות החדשות בעת סיקורים של תקיפות אווירית בלילה בעורף האויב.
אך לא לכאן אני מכוון.
מכשירי ראיית לילה עושים שימוש בגלי אינפרה אדום טרמי המופק מעצמים חמים וממקורות חום אחרים. אלו גלים בעלי אורך גל ארוך מאוד ומצויים בתחום הנקרא "אינפרא אדום רחוק"
אורכי הגל בתחום זה נעים בין 3,000 ל 30,000 ננו מטר (ננו=מליונית). “קרוב" יותר נמצא התחום הקרוי "אינפרה אדום בינוני" בין 1,300 ל 3,000 ננו מטר. התחום המעניין אותנו נקרא "אינפרא אדום קרוב" והא נמצא בין 700 ל 1,300 ננו מטר.

תחום גלי "אינפרה אדום קרוב" אלו אורכי הגל המעניינים אותנו

צילום אינפרה אדום יוצר תמונה בעלת אפקט חלומי ומיוחד. משטחי דשא וצמחיה נראים לבנים, כאילו כוסו בשכבת כפור מקפיאה. צבעי השמים ומקורות מים מתכהים עד כדי השחרה. עננים, אפילו קלים ביותר נראים בהדשגה רבה ויוצרים דרמה בתמונה. בכלל, מראה נוף שיגרתי ופשוט יכול להפוך למקום מהאגדות, בו שולטים גווני הפלדה והכפור.

איך מצליחים ללכוד אור שכזה? לשם כך יש צורך בהרכבת פילטר על עדשת המצלמה. קיימים בשוק מספר פילטרים לאינפרה אדום מסוגים שונים היודעים "לחסום" את האור הנראה או את רובו ולהעביר אך ורק את אורכי הגל הרצויים לנו. אני עושה שימוש בפילטר שנקרא R72. זהו מסנן שחוסם כ 95% מגלי האור שאורך הגל שלהם קטן יותר מ 720 ננו מטר. בעצם מדובר בפילטר בעל צבע בורדו כהה מאוד, כמעט אטום.

פילטר אינפרה אדום מסוג R72, זהו פילטר האינפרה אדום הנפוץ ביותר. הוא חוסם כ 95% מהאור הנראה ולכן התמונה תתקבל בצבעים חלקיים. לו היה הפילטר חוסם 100% מהאור הנראה, היינו מקבלים תמונת אינפרה אדום בגווני שחור לבן בלבד

ברור ששימוש בפילטר בעל צבע אדום כהה, יניב תמונות שהגוון השולט בהן יהיה אדום בורדו. אבל לפני רגע סיפרתי לכם על תמונות מושלגות ובהירות…?
אז כאן נכנס לפעולה הטריק המעניין של צילומי האינפרה אדום. לפני הצילום עלינו לבצע איזון לבן – WB ידני, כאשר הפילטר מורכב על העדשה. איזון לבן הוא כיוון ערוצי צבע במצלמה המגדיר עבורה מהוא הלבן בטמפרטורות צבע שונות. לדוגמא: בצילום בחדר בו דולקת נורת ליבון בעלת טמפרטורת צבע חמה, יתקבלו "הלבנים" בתמונה כצהבהבים. אם נכוון את האיזון הלבן לטמפרטורת צבע זאת בטרם הצילום, נוכל לשחזר טוב יותר את גווני התמונה מבלי שישלטו בה גווני הצהוב והכתום.
ולכן, יש צורך לכוון את האיזון הלבן בצילומי אינפרא אדום, כך שהמצלמה תדע מהוא הגוון הלבן כאשר הפילטר מורכב על העדשה. את כיוון האיזון הלבן צריך לבצע לפני כל סט צילומים עפ"י תנאי התאורה במקום. איזון על משטח לבן (מכסה מנוע של רכב לבן) או משטח אפור (קיר בטון) יתנו תמונה בה לצמחיה הירוקה יהיו גוונים כחלחלים. להגברת האפקט המושלג, אפשר לכוון איזון לבן על משטח ירוק (חלקת דשא) והנוף ירוק יתקבל מושלג לחלוטין.

הרכבת פילטר כל כך כהה על העדשה מקטינה את כמות האור החודרת באופן משמעותי בהשוואה לצילום ללא הפילטר. לכן יש צורך בחשיפה ארוכה גם בתנאי תאורת שמש חזקה.
כדי לשמור על יציבות בעת הצילום, עלינו לעשות שימוש בחצובה.
הפילטר הכהה יוצר עוד בעיה: איך נוכל למקד ולבנות את הקומפוזיציה אם מורכב על העדשה פילטר כל כך כהה ואטום, שמבעדו לא ניתן לראות דבר? טוב, זה קצת מסורבל אבל די פשוט. נבנה את הקומפוזיציה ונמקד ללא הפילטר. לאחר המיקוד, נעביר את בורר הפוקוס למצב פוקוס ידני MF. כל עוד לא שינינו את הקומפוזיציה, אפשר להישאר במצב זה. לאחר פעולות אלה נרכיב את הפילטר ונאזן את החשיפה. אני בדרך כלל בוחר בצמצמים סגורים לקבלת עומק שדה גדול בצילומי נוף. בדרך כלל בין 5.6 ל 11. המצלמה, כאמור, מיוצבת על גבי חצובה, לכן אפשר לבחור ב ISO הנמוך ביותר האפשרי. כדאי לעבוד בתוכנית עבודה של חשיפה ידנית M ולאזן את החשיפה כך שמד האור יראה פלוס של עד שליש סטופ. רק אז לצלם. חשוב מאוד שלא לשרוף את הבהירים. חיווי ה HIGHLIGHTS במצלמה לא יראה את האזורים השרופים. אם האזורים הבהירים יתקבלו בגוון טורקיז, נדע שהם בחשיפת יתר ונצטרך לתקן את החשיפה.

עכשיו, כל מה שנותר לנו הוא למצוא את הימים המעוננים ושטופי השמש לבחור נושא מעניין ולצבוע את הנוף בלבן מקפיא… אבל עוד לא סיימנו. בכדי לתת לתמונה את הטאצ' הסופי כדאי להעביר את התמונה עיבוד של החלפת ערוצי צבע בפוטושופ. הסבר מלא על אופן העיבוד נמצא כאן: צילום אינפרה אדום חלק II.

בהצלחה!
אלון קירה